הסיפור של הבריכה שמרפאת – בריכת מי המעיינות של הוד ראשונים

הרגע שבו השמש פוגשת את השמים מעל בריכת מי המעיינות של הוד ראשונים בבוקר, עוד לפני שהאור מתעורר לגמרי, אני שומעת את הציפורים. זו לא סתם שירת ציפורים – זו ממש תזמורת. יש בהן סולניות קבועות, ויש שפשוט מצטרפות, אבל יחד הן יוצרות מוזיקה שמרגיעה את הנפש.

אני יוצאת מחלקת האלוהים הקטנה שלי, נושמת את האוויר הקריר של מטולה, והולכת לכיוון הבריכה.

המים עוד שלווים, נראים כמעט כמו מראה. מעליהם מרחפות השפיריות –קטנות, צבעוניות, מנצנצות באור הבוקר.

השפיריות הן כבר דיירות קבע בהוד ראשונים. וכשנכנסים לבריכה, הן פוצחות בריקוד מטורף מעל המים, כאילו הן מקבלות את פני השוחים בשמחה.

כתבתי “כאילו”, אבל בינינו – זה ממש לא מרגיש כמו כאילו. זה הדבר האמיתי.

ומי שלא מאמין, מוזמן להגיע ולראות במו עיניו.

מים שזורמים מבפנים

שפירית מעל הבריכה

קשה להסביר את הקסם של הבריכה הזו במילים. משהו קורה כאן במפגש שבין המים, זווית השמש, קרני האור שנשברות על פני הבריכה, האבן העתיקה והאנרגיה של האנשים שנמצאים בה.

אני קוראת לזה ריפוי של אור.

עם השנים למדתי גם הילינג, וכשכל הדברים האלה נפגשים יחד – המים, האור, האבן, הנוף והאנשים – קורה כאן לפעמים משהו שאני פשוט לא יודעת להסביר במילים. אני רק רואה מה קורה לאנשים כשהם נכנסים, ואיך הם יוצאים.

ומי שרוצה להבין למה אני מתכוונת – מוזמן להגיע ולנסות בעצמו.

הבוקר שבו עשינו יוגה מול הזריחה

לפעמים אני מזמינה את האורחים שלי לנסות משהו קטן: יוגה מול הזריחה. לא כולם מסכימים לקום כל כך מוקדם, אבל מי שכן – לא שוכח.

בפעם הראשונה שתרגלנו, אחת האימהות אמרה לי: “לא תכננתי לזוז בכלל, באתי לנוח. אבל אחרי עשר דקות – הגוף ביקש לנשום.”

פרשנו מזרני יוגה מול ההרים. האור הראשון נגע במים, הנשימה העמיקה, האדמה הייתה מתחתינו, ולרגע הכול התחבר – המים, ההרים, האור והשקט.

זו הייתה תרפיה שקטה לנשמה. הרגשתי איך כל הצ’קרות נפתחות, והלב פשוט מודה על זה שיש עוד קסם בעולם.

האבן והסיפור שמאחוריה

קשת האבנים העתיקות, בנות 130 שנה, שמקבלת את האורחים בהוד ראשונים

המקום הזה בנוי מאבן אמיתית בת יותר מ־130 שנה. האבנים האלה חיכו לי כמעט ארבעים שנה, קבורות באדמה, עד שאחזיר להן חיים.

כמו ארבעים השנים של בני ישראל במדבר – גם הן עברו מסע, עד שמצאו שוב בית.

לפעמים אני חושבת שהן חיכו בדיוק לנו – לי ולבן זוגי שיחיה – ולתכנון שייתן להן, ולנו כמשפחה, חיים חדשים.

פעם קראו למקום הזה “הוד סוויטות בוטיק”. זה היה שם יפה, אבל הוא אף פעם לא הרגיש באמת שלי.

רציתי לקרוא למקום “הוד”, כי זה השם שלנו. אבל “הוד” כבר היה תפוס, וגם הרגיש לי קצת בודד. אז הוספתי “סוויטות בוטיק”, כי אמרו לי שזה מה שאנשים מחפשים.

והקשבתי.

עד שבאה המלחמה, והבנתי.

המקום הזה הוא לא “סוויטות”, והוא הרבה יותר מ“בוטיק”. הוא בית של ראשונים. של אנשים שבנו, נפלו, קמו וחזרו.

וכך נולד השם החדש – הוד ראשונים.

מדויק. אמיתי. מלא משמעות.

 לא רק בריכה

יש דברים שאי אפשר להסביר. הם שייכים למטאפיזי.

אבל אם אתם בכל זאת רוצים הסברים – אז זווית קרני האור, המים הצלולים שמרגישים כמו קטיפה על הגוף, השפיריות שמרחפות ממעל, הירח, השמש והכוכבים – כל אלה אולי יספיקו גם לספקנים.

הזמנתי אתכם כאן כבר כמה פעמים לבוא ולנסות.

פעם שלישית גלידה :)

עירית הוד

הוד ראשונים, מטולה העתיקה –

בין העצים, המעיינות, היופי והטבע,

המקום שבו השמש פוגשת את השמים – ואתכם